רש"י על שבת ק״ט א:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת ק״ח ע״ב:י״ג רש"י על שבת ק״ט ע״א:ב׳ »

1 לַגִּיגִית — תִּיקָּצֵץ, יָד מְסַמָּא, יָד מַחְרֶשֶׁת, יָד מַעֲלָה פּוֹלִיפּוּס. תַּנְיָא, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: בַּת חוֹרִין הִיא זוֹ וּמַקְפֶּדֶת עַד שֶׁיִּרְחוֹץ יָדָיו שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: פּוּךְ מַעֲבִיר בַּת מֶלֶךְ, וּפוֹסֵק אֶת הַדִּמְעָה, וּמַרְבֶּה שֵׂיעָר בָּעַפְעַפַּיִים. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: פּוּךְ מַעֲבִיר בַּת מֶלֶךְ, וּפוֹסֵק אֶת הַדִּמְעָה, וּמַרְבֶּה שֵׂיעָר בָּעַפְעַפַּיִם.

פירוש רש"י על שבת ק״ט א:א׳

1 לגיגית - שמטילין בה שכר:

2 תיקצץ - דלא תיגע קודם נטילת שחרית:

3 יד - לעין מסמא קודם נטילה:

4 יד - לאזן מחרשת:

5 יד - לפה או לחוטם:

6 מעלה פוליפוס - ריח החוטם והפה ול"נ דיד לאמה לאו לענין שחרית נקט לה אלא משום דמביא לידי קרי ובמסכת נדה דף יג: אמרינן בה תקצץ משום האי טעמא ומשום דתניא בה נמי לטותא דתיקצץ תנייה נמי גבי הנך וכן יד לפי טבעת למשמש בה תדיר מביאתו לידי תחתוניות:

7 בת חורין היא - הרוח השורה על הידים לפני נטילה:

8 ומקפדת - בנטילתו לנוטלה יפה עד שישפוך מים יפה ג' פעמים על ידיו:

9 פוך - אם נותנו בעיניו:

10 מעביר בת מלך - אם הזיקה לעיניו:

« רש"י על שבת ק״ח ע״ב:י״ג רש"י על שבת ק״ט ע״א:ב׳ »